פסק-דין בתיק ת"א 972/02

1.         בהתנגשות שארעה ביום 11.10.02 בין המכונית בה נהג התובע למכונית אחרת, נפגע התובע הזכאי לקבל מאת הנתבעים, מבטחי המכונית בה נהג, פיצויים על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה.

            להלן יש לסקור את נתוניו פגיעותיו ומצבו של התובע, ולפסוק לו את הפיצויים המגיעים לו עקב התאונה.

2.         התובע תושב נצרת, יליד 20.1.1965, נשוי ואב ל-6 ילדים, השכלתו יסודית, פחח רכב לפי הכשרתו המקצועית, ובתקופה שלפני התאונה, משך  כשנה, עבד כשומר.

            בעברו  12 הרשעות בתיקים פלילים במיגוון עבירות שנעברו על ידו לאורך שנים. לאחרונה ביום 14.12.03 הוטלו עליו 16 חודשי מאסר בפועל בגלל עבירות סמים, ואין זו הפעם הראשונה שנכלא. גם כיום תלוי ועומד נגדו תיק נוסף.

            בעת שארעה התאונה היה כבן 37 שנה.

            מאז התאונה הוא אינו עובד.

3.         ממקום התאונה הובהל התובע לבית החולים רמב"ם בחיפה שם אושפז לשם טיפול בחבלות המרובות שנגרמו בחלקי גופו השונים וכללו שבר בצוואר הירך משמאל, שבר של האולנה השמאלית, שבר בעצם הבריח משמאל, פגיעת ראש, חבלה בבטן עם קרע חלקי בכבד, שברים בצלעות וקונטוזיה ריאתית.

            פגיעותיו הצריכו 25 ימי אישפוז, תחילה בבית החולים רמב"ם בחיפה (12 ימים) ואחר כך בבית החולים אלישע בחיפה (13 ימים).

4.         ד"ר חורש, אורטופד, בדק את התובע, ובחוות דעתו מיום 28.8.05 הוא מפרט את פגיעותיו. לגבי רובן ההחלמה היתה טובה והן לא הותירה נכות, אך נותרו, בסופו של דבר, כך קבע הרופא, נכויות אלו: 10 אחוזי נכות לפי ס' 35(1)(ב) למבחנים בגין השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי ותנועות פרק ירך שמאל וכן 10 אחוזי נכות על פי ס' 75(1)(ב) למבחנים מותאם בחלקו, באופן שנכללו בנכות זאת הן הצלקות באמה השמאלית ובברך הימנית, "אך גם את קיומו של השבר המרוסק של האולנה לכל אורכו עם נוכחות מתכת לכל אורך האולנה."

            פרופ' יעקב ברוך, מומחה למחלות פנימיות, נתן חוות דעת מיום 2.10.04. הוא התייחס בחוות דעתו לפגיעה בבטן ובכבד שבגינה התלונן התובע כי "לפעמים מרגיש חום בבטן", וקבע בסופו של דבר כי לא נותרה נכות בתחום הפנימי.

            פרופ' לאופר, מומחה בתחום הפה והלסת, נתן חוות דעת מיום 19.7.04. התובע התלונן בפניו על קשיים בפתיחת הפה ובאכילה. חוסר השיניים לא היה קשור לתאונה, וגם בתחום זה, כך נקבע, לא נותרה לתובע נכות בגין התאונה.

5.         נראה כי ד"ר חורש החמיר בחוות דעתו יתר על המידה בקביעת נכותו הרפואית של המערער אותה העמיד על 19 אחוזים. הוא נחקר על חוות דעתו ואישר כי ניתן להחיל על פגיעתו של התובע את האמור בס' 41(5)(ב) למבחנים הדן במצב אחרי שבר במרפק שהתרפא, עם שינוי בזוויות ...", שבגינו יש לקבוע 10 אחוזי נכות. (ר' עמ' 32 לפרוטוקול).

            נראה מתאים, על כן, לקבוע כי נכותו הרפואית של התובע בגין התאונה היא בשיעור של 23 אחוזים.

4.         אין לקבל כי בגלל התאונה אין התובע יכול לחזור לעבוד ולהשתכר. יחד עם זה, בהתחשב בנתוניו ובעיסוקו, נראה כי פגיעתו אינה מאפשרת לו לחזור לעיסוקו כפחח רכב. בסמוך לפני התאונה הוא עבד, לאורך זמן, כשומר, ואין לדעת אם היה חוזר, אלמלא התאונה, גם בהתחשב במצבו הרפואי ללא קשר לתאונה (ר' נ/5), לעבודתו כפחח. ביכולתו לחזור לעבודת השמירה באופן חלקי, וניתן לומר כי כל הנכויות שנקבעו, למעט הצלקות, הן תיפקודיות.

            ההשפעה התיפקודית של הנכויות, בנתוניו של התובע, משתווה, או עולה במעט, על זו הרפואית, במידה מסויימת, וניתן להעריך כי נגרע כדי רבע מכושר עבודתו והשתכרותו של התובע. 

5.         קודם לתאונה עבד התובע בשמירה. תלושי השכר מראים השתכרות של 3,879.08 ש"ח בחודש יוני 2001, ובהמשך לאחרונה במרץ 2002, סכום של 3,914.12 ש"ח, ברוטו.

            בכסף של היום, עולה השתכרות זה לכדי הסך של 4,352 ש"ח ויש בסכום הזה כדי לשקף את כושר השתכרותו של התובע אלמלא התאונה. מצד שני, הוא לא עבד ברציפות, אם מחמת עיסוקיו בפלילים ואם מסיבות אחרות, ויש לקחת נתון זה בחשבון בהערכת הפיצויים, הן לגבי העבר, וכך גם באשר לעתיד.

            לא הוצגו אישורים מאת המוסד לביטוח לאומי על תשלומים המשולמים לתובע עקב פגיעתו בתאונה. הוא העיד כי הוא מקבל מאז התאונה ועד היום סכום של 2,400 ש"ח לחודש, אך קשה לדעת מה בדיוק טיבם של תשלומים אלה, דמי אבטלה, אבטחת הכנסה, או בעבור ילדיו. מכל מקום, ניתן לשער שחלק מתשלומים אלה הוא בגין התאונה או בקשר גם לפגיעתו בה. כמו כן לא ידוע כי המוסד בא בדרישה כלשהי אל הנתבעת, בגינם, אף שחלפו למעלה מ 5 שנים מאז התאונה.

            מצב דברים זה מביאני להעריך את הפיצויים בראשיי הנזק השונים, בסכומים גלובליים, תוך שאני לוקח בחשבון את הנתונים דלעיל.